הדריון ובית ספר בסמת: יש דבר כזה "באוהאוס חיפאי"?
רונית שני, גלויות מחנות אבא, 2019 رونيت شانيه بطاقات بريدية من دكان أبي. بطاقات كولاج 2019

הדריון ובית ספר בסמת: יש דבר כזה "באוהאוס חיפאי"?

הדריון: אדריכל שלמה גלעד. אדריכלים במתחם בסמת: אדריכלים יוחנן רטנר ושלמה גלעד.

  • / /
  • בלפור 22, חיפה

במבנה ההדריון המשוקם – הצמוד לבית ספר בסמת הנטוש, יוצג מקבץ תערוכות שעוסקות בבאוהאוס המקומי-חיפאי והפרשנות הערבית-יהודית שמתקיימת בו דרך שיתופי פעולה. בין האמנים המשתתפים: לנה ארבוב ויעקב חפץ, מרדכי גומפל, ליאור גריידי, משה גרשטל, רוני חג'ג', נעמה הדני, נירה לב, נרדין סרוג'י, גרשון קניספל, אלינה רום כהן, רונית שני, 100 מבני סגנון בינ"ל בחיפה, תערוכת מחווה לבסמ"ת. עוד משתתף בתערוכה האדריכל והאמן, סרג’יו לרמן, שמציג סדרת רישומי דיו של מבנים בהדר, חיפה.  לרמן עסק בשימור האדריכלות הערבית ביפו ואף הוציא לאור מדריך למשתמש שהופץ לאדריכלים במטרה לשמר את האדריכלות הערבית. המדריך יוצג לקהל לצד רישומי הדיו. באודיטוריום הדריון יתקיימו מיצגים וסדנאות.

רחוב הרצליה 34 משה גרשטל
רחוב הרצליה 34, סרג'יו לרמן
הד9
הדר, סרג'יו לרמן

יש דבר כזה "באוהאוס חיפאי"?
משה גרשטל ושיתוף הפעולה הערבי-יהודי

התערוכה המרכזית במקבץ תוקדש לאדריכלות מודרנית ערבית-יהודית דרך פעילותו של האדריכל משה גרשטל, תוך חשיפה של דיוקנאות ורישומים של גרשטל, שטרם נחשפו לציבור.

חיפה הצמיחה בתקופת המנדט תנופת בנייה ייחודית, אדריכלות מודרנית מרשימה באיכותה. יש המבקשים לייחד סגנון מקומי חיפאי לבניה הנרחבת בסגנון הבין לאומי בעיר. אלא שהסגנון הבין לאומי (או הבאוהאוס) הופץ בעולם כולו עם ההגירה ההמונית במחצית הראשונה של המאה שעברה. במה אם-כן מתבחנת הבניה הערבית-יהודית בחיפה מכל מקום אחר בעולם, או בקיצור, באוהאוס חיפאי, היש דבר כזה, ומה טיבו?

ככל הידוע, לא נעשה מחקר השוואתי המגדיר את ייחודו של הסגנון הבין לאומי בחיפה ביחס לערים מעורבות אחרות, למשל, יפו, ירושלים, או טבריה. בניגוד למוסכמה רווחת, בכולן אומץ הבאוהאוס על-ידי אוכלוסיות מגוונות, ערבים ויהודים, בריטים וגרמנים, מהגרים וילידי הארץ, ולא היה נחלת מהגרים בלבד. מרתק לבחון אם כן את האופן שבו שולב היסוד המקומי בהתאם לתנאים הפיזיים והאנושיים בכל אתר ואתר.

בהעדר מחקר השוואתי, ניתן להתוודע לצמתי פעולה של אדריכלים בעיר, להכיר באמצעותם את המרקם המקומי ואת חווית התקופה. המבנים שתכנן האדריכל משה גרשטל, ששיתף פעולה בין השאר עם טאהר קרמן ועם חנא (ג'ון) עספור, מהווים את אחת מגולות הכותרת של עבודת היחד שהצמיח המרקם החיפאי, וזאת למרות המתח הגואה של מלחמה וקונפליקט לאומי.

גרשטל תכנן מספר מבנים בכרמל הצרפתי, שהיווה אזור תפר ומפגש בין אוכלוסיות והתגוררה בו בין השאר שמנה וסלטה של האוכלוסייה הערבית נוצרית בחיפה (בה בנה עו"ד עספור את ביתו). גרשטל תכנן גם מספר מבנים באזור שוק תלפיות, שגם הוא היה לאזור תפר בין שכונות. בתקופת מצוקה התגורר גרשטל בקומת גג של מבנה דירות להשכרה שתכנן לטאהר קרמן ברחוב סירקין סמוך לשוק תלפיות.

נדמה שדופק יחסים מקומי עובר בחומרי הארכיון של גרשטל, כתבים, מסמכים, רישומי מבנים, דיוקנאות, שרבים מהם נחשפים  בפעם הראשונה באירוע באוהאוס חברתי. ציורי הדיוקנאות של עמיתיו הערבים וכן סיפור פעולתם המשותפת, מקרינים בדרכם משהו על אופי המרקם החיפאי המגוון. בסיפור זה שותפים ערבים ויהודים, מתכננים, אומנים ובעלי מלאכה, ופעולתם בצוותא מניבה שילוב של מסורת וחידוש.

גרשטל היה כמעט בן 50 כשהגיע ה-1935 לחיפה, אב לשני בנים צעירים הנאלץ לבנות בסיס חדש לחייו. את  הכשרתו כאדריכל קיבל בלבוב (למברג), לחם במלחמת העולם הראשונה כקצין חי"ר, המשיך את  לימודיו בווינה בבית הספר הטכני הגבוה (בחינת סיום בווינה עבר בינואר 1917). בווינה פעל ויצר פרויקט שיכונים משמעותי ברובע פלוריסדורף וב- 1922 היגר לרומניה. בבוקרשט תכנן כ-25 וילות מרשימות ועם עליית הפשיזם היגר לארץ ישראל. זמן קצר לאחר הגיעו לארץ, ב-1935, כבר קיבל לידיו את תכנון בנין קופת החולים בכרמל. אך היו אלה דווקא עמיתיו הערבים שבמובן הישיר ביותר נתנו לו בית, הזמינו פרויקטים בתכנונו ואף סייעו לו בעתות מצוקה.

סיפור המבנים שתכנן גרשטל ללקוחותיו הערבים, מחקר על סיפור חייהם, ציורי דיוקנאות שצייר, רישומי נופי המבנים בחיפה, צילומים ותכניות של שוק תלפיות – יוצגו בתערוכה.

הסתת משה גרשטל
הסתת, משה גרשטל
טאהר קראמן משה גרשטל
טאהר קראמן, משה גרשטל

מיצב נוסף במקבץ הוא של האמנית אלינה רום כהן, והוא כולל פיסול בזכוכית, ברזל וחול. האמנית עוסקת במיצב זה במצבו הקיומי של אדם המהגר מארץ הולדתו לארץ אחרת, מנקודת המבט של מחסור בשפה, במזון, מחסור רוחני וכלכלי. הוא ישקף את תחושת התלישות והניכור של המהגר, אך גם את כוח ההישרדות שלו –  את היכולת, שלעתים נראית פלאית כמעט, לספק לעצמו הזנה באופן שלעתים נדמה כמעט עצמאי ממקום הימצאו החדש.

####גבר עומד פרט אלינה רום כהן2
פרט מתוך מיצב, אלינה רום כהן
אלינה רום כהן3
פרט מתוך מיצב, אלינה רום כהן
naama hadani2
נעמה הדני
נעמה הדני2
נעמה הדני

במסגרת המחקר על שכונת הדר ולציון 100 לבאוהאוס תתקיים תערוכה שעוסקת בבית ספר בסמת שפעל בשכונת הדר. האוצרת גליה בר אור חושפת פריטים ארכיוניים והיסטוריים מבית הספר המקצועי שבוגריו הם מבכירי התעשייה בישראל. עוד יתקיים בשישי 29.11 מפגש של בוגרי בסמת לדורותיהם.

ברחבת בית ספר בסמת והדריון יתקיים שחזור של בית ספר בסמת שמתייחס לבית ספר הבאוהאוס. במקום יתקיים פיקניק אורבני קהילתי בשבת בצהריים 30.11. 

הדריון
הדריון ובית ספר בסמת. במבנה המשוקם פועלת המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון. צילום: SO Architecture