שירותי הבריאות הם מגזר מרכזי בכל מדינה, אך לא כל המדינות פועלות באותו אופן בהיבט זה. ודאי שמעתם על ההבדלים המהותיים בין מערכת הבריאות שלנו, בישראל, לבין המערכת בארצות הברית, אך עד כמה אתם מודעים לפרטים?
ובכן, אתם ודאי יודעים כי מערכת הכוללת קופות חולים היא ייחודית לישראל. אז איך זה עובד במעצמה מצפון אמריקה? הנה כל התשובות.
המערכת הרפואית בארה"ב
דומיננטיות של המגזר הפרטי – בניגוד למדינות רבות, בארצות הברית אין מערכת בריאות אוניברסלית. האזרחים מסתמכים במידה רבה על ביטוח בריאות פרטי, המסופק בעיקר באמצעות מעסיקים. למעשה, על פי סקר של קרן משפחת קייזר, בשנת 2020 כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה הייתה מכוסה על ידי ביטוח בחסות מקום העבודה. עם זאת, אנשים עצמאיים, מובטלים או עובדים עבור עסקים קטנים שאינם מציעים כיסוי בריאותי, צריכים לדאוג לעצמם לביטוח.
תוכניות ממשלתיות – למרות הדומיננטיות של המגזר הפרטי, ישנן גם תוכניות בריאות המנוהלות על ידי הממשלה, המכוונות לדמוגרפיה ספציפית. Medicare, למשל, היא תוכנית פדרלית המספקת כיסוי בריאותי לאנשים בני 65 ומעלה או עם מוגבלויות מסוימות. Medicaid, לעומת זאת, היא תוכנית מדינה ופדרלית המסייעת בעלויות רפואיות עבור אנשים עם הכנסה ומשאבים מוגבלים.
המערכת הרפואית בישראל
כאן בישראל, שירותי בריאות הם זכות אוניברסלית, המובטחת על ידי חוק ביטוח הבריאות הלאומי משנת 1995. זהו ניגוד מוחלט לשיטת האמריקאית.
שירותים פרטיים במימון ציבורי – שירותי הבריאות ממומנים באופן ציבורי, אך מועברים באופן פרטי באמצעות ארבעה ארגוני בריאות שנקראים קופות חולים: לאומית, כללית, מכבי ומאוחדת. כל אזרח ישראלי זכאי להיות חבר בכל אחת מהקופות, ללא קשר למצבו הבריאותי או הכלכלי.
כיסוי מקיף – השירותים הניתנים על ידי קופות החולים הינם מקיפים, וכוללים מגוון רחב של שירותי בריאות כגון אשפוז, טיפול ראשוני, שירותי מומחים ותרופות מרשם. כל תושב ישראל מקבל חבילה בסיסית המכונה "סל הבריאות", המתעדכנת באופן שוטף וכוללת טיפולים וטכנולוגיות חדשות. מעבר לכיסוי זה, קופות החולים מציעות כיסויים מורחבים. כמו כן, ישנם ביטוחים פרטיים מסוגים שונים, כגון סיעוד או מחלות קשות. למעשה, אנשים יכולים להרכיב לעצמם סל ביטוחי מקיף, על ידי שילוב הגורמים השונים בחוכמה.
הבדלים מרכזיים בין המערכות
כיסוי אוניברסלי לעומת כיסוי מבוסס שוק – ההבדל הבולט ביותר בין שתי המערכות הוא גישת הכיסוי. בעוד שישראל פועלת תחת מודל של בריאות לכולם, המערכת האמריקאית מבוססת שוק, ונשענת מאוד על ביטוח פרטי. בארה"ב, האיכות וההיקף של שירותי הבריאות תלויים במידה רבה במצב התעסוקה, ההכנסה והמשאבים האישיים של הפרט. לעומת זאת, בישראל, המדינה מבטיחה טיפול רפואי בסיסי שווה לכל האזרחים, ללא קשר לנסיבות האישיות.
עלות שירותי בריאות – עלות שירותי הבריאות בארה"ב גבוהה משמעותית בהשוואה לישראל. ארה"ב מוציאה יותר לנפש על שירותי בריאות מכל מדינה אחרת בעולם. עלויות אדמיניסטרטיביות גבוהות, הליכים יקרים ועלויות תרופות תורמים לפער הזה. מצד שני, עלויות הבריאות הישראליות נמוכות בהרבה, בזכות הכוח של המדינה מול חברות התרופות והיעילות הכוללת של מערכת קופות החולים.
גישה לטיפול – בישראל יש חלוקה שווה יחסית של משאבי הבריאות. המערכת מעניקה לכל אחד ואחת גישה לשירותי בריאות איכותיים. מנגד, בארה"ב, הגישה לשירותי בריאות משתנה מאוד בהתאם לביטוח הבריאות של אדם ומיקומו הגיאוגרפי.
בשורה התחתונה
בעוד שגם לישראל וגם לארה"ב יש מערכות בריאות מתקדמות, הגישה שלהן למתן שירותי בריאות לאזרחים שונה באופן משמעותי. המערכת הישראלית נוטה לצדק חברתי ושוויון, ומבטיחה שלכל אזרחיה, ללא קשר ליכולת הכלכלית, תהיה גישה לשירותי בריאות. המערכת האמריקאית, לעומת זאת, היא בעיקרה פרטית, כאשר האיכות והגישה שלה נקבעות במידה רבה על ידי נסיבות ספציפיות, וכך יש אנשים שנותרים ללא גישה לטיפול, או לחלופין צוברים חובות בשל העלויות הגבוהות.